מאת רוברט פרידט

כתב

נשים עם אפילפסיה של האונה הקדמית נמצאות בסיכון גבוה יותר להתקפים במהלך ההריון בהשוואה לאלו עם אפילפסיה מוקדמת או אפילפסיה כללית, כך מדווחים חוקרים.

"רופאים צריכים לעקוב אחר נשים עם אפילפסיה מוקדמת - במיוחד אפילפסיה של האונה הפרונטאלית - יותר מקרוב במהלך ההריון, משום ששמירה על בקרת התקפים היא מאתגרת במיוחד עבורן", אמרה הסופרת הראשית של המחקר, ד"ר פאולה ווינסקו, נוירולוגית בבית החולים בריגהאם ובית החולים לנשים בבוסטון .

"כפי שאנו יודעים ממחקרים אחרים, התקפים במהלך ההריון יכולים להגביר את הסיכון למצוקה ועיכובים נוירו-התפתחותיים עבור התינוק, כמו גם את הסיכון להפלה", אמר וינסקו בהודעה לעיתונות של האגודה האמריקאית לאפילפסיה.

באפילפסיה של האונה הקדמית, ההתקפים מתחילים בחזית המוח. באפילפסיה מוקדמת, ההתקפים מתחילים באזור אחד של המוח. באפילפסיה כללית, ההתקפים משפיעים על שני צידי המוח.

המדענים ניתחו 114 הריונות בקרב 99 נשים עם אפילפסיה ומצאו כי ההתקפים עלו במהלך ההריון בקרב 53% מאלה עם אפילפסיה באונה הפרונטאלית, 22.6% מאלו עם אפילפסיה מוקדמת ו -5.5% מאלו עם אפילפסיה כללית.

בהשוואה לתקופה שלפני ההריון, ההתקפים היו רבים יותר 9 חודשים לאחר הלידה בקרב 20% מאלו עם אפילפסיה של האונה הפרונטלית, 7% מאלו עם אפילפסיה מוקדמת ו -12% מאלה עם אפילפסיה כללית.

החוקרים גילו גם כי עלייה בהתקפים נוטה להתרחש בקרב נשים הנוטלות יותר מתרופה אחת של אפילפסיה. הם גם מצאו כי אצל נשים עם אפילפסיה של האונה הקדמית, עלייה גדולה יותר בהתקפים הייתה צפויה להתחיל בשליש השני של ההריון.

החוקרים מסבירים כי אפילפסיה של האונה המצחית ידועה כקשה לניהול באופן כללי ולעיתים קרובות עמידות לטיפול, אך לא ברור מדוע ההתקפים החריפו בקרב נשים הרות, משום שרמת התרופות בדמם נחשבה מספקת.

"עד שמחקרים נוספים יספקו הנחיות טיפוליות, על הרופאים לעקוב בקפידה אחר חולי ההיריון שלהם עם אפילפסיה מוקדמת, כדי לראות אם ההתקפים שלהם גדלים למרות רמות דם נאותות ולאחר מכן מתאימים את התרופות שלהם במידת הצורך", סיכמה.

המחקר היה אמור להופיע ביום שני בפגישה השנתית של האגודה האמריקאית לאפילפסיה, בניו אורלינס. מחקר זה נחשב מקדים עד שפורסם בכתב עת של ביקורת עמיתים.